שנה חדשה
שנה חדשה, התחלות חדשות, זמן לחשבון נפש. בעיקר זמן טוב לחזור לכתוב כאן בבלוג, אחרי שהזנחתי אותו לטובת כתיבה מסוג אחר (כאן). כבר שלוש וחצי שנים שאנחנו מסתובבות, קצת פה וקצת שם, מגלות ארצות חדשות וגם חוזרות שוב ושוב למוכר והאהוב, כדי לפגוש חברות ובתי קפה שאוהבות. השנה האחרונה היתה הרבה צרפת, אבל לא רק, עם תקופות ארוכות יחסית אלינו של התקעקעות זמנית בליון.
היה קיץ סוער עם הרבה תזוזות ומפגשים, פסטיבלים ובילויים כמו שנהוג בקיץ האירופאי. עוד זמן מה נוסעות למנצ'סטר לקראת סיום התואר של ליאור, ואחרי לישראל לתרום את חלקנו במהפך הפוליטי המתקרב.
שלושה חודשים היינו בליון, רוב הזמן באותה דירה, עם שותף מהמם וקביעות יחסית. היינו צריכות את זה אבל זה גם קצת הוציא אותי מאיזון. קשה לחזור לשגרת נדודים, אבל אין שום דבר אחר שאני רוצה יותר. ברגעים קשים אני מזכירה לעצמי את כל מה שהרווחתי בשנים האלה, את כל הא.נשים שהכרתי, המקומות שראיתי. הופעות, פסטיבלים, מוזיאונים ואומנות רחוב. צבעים וקולות וטעמים חדשים. וכשאני נזכרת בחוויה של בית משלי, על כל החובות שכלולות בכך (מארנונה ועד תיקונים), אני לא רואה את עצמי חוזרת לזה אף פעם.
מאחלת לי ולכולנו שהרוחות שלי ירגעו, ושהשקט יחזור אלי. ושכל היוזמות החדשות שלנו ימשיכו לקרות וישגשגו ויביאו לנו הרבה עניין ונחת.
.jpg)



תגובות