BAKEN הוא ללא ספק בית הקפה שאני הכי אוהבת בוורשה. יש לו סטייל, ומשהו בו מדויק מאד. העיצוב, האווירה, הא.נשים שיושבים בו. אני אוהבת בו הכל, אפילו את זה שמגישים קפה פילטר שאני לא אוהבת. זה כיף שאין רעש של מכונת קפה, ומשקה הגי'נג'ר שלהם שמוגש עם צלוחית ריבה להמתקה הוא תחליף מעולה. אין הרבה אופציות ובסוף אנחנו תמיד מזמינות את אחד הטוסטים המושלמים שלהם. יש קינוח אחד (חוץ ממאפים שנאפים במקום). הוא פתוח רק עד ארבע ורוב הזמן צריך לחכות בתור כדי לשבת, אבל מבטיחה לכן ששווה לחכות. יש גם לחם לקנות הביתה, טעים טעים. 

יש גם סניף נוסף של BAKEN שהוא יותר מסעדה מאשר בית קפה. הוא באזור פחות מלהיב (קצת מסוג שרונה) ומשהו פחות עובד שם מבחינה עיצובית (לדעתי) אבל האוכל וואו וואו. נהניתי מכל ביס.

המשמעות של השם בפולנית הוא 'אני מכוסה כולי בקמח', מאפייה שכונתית עם המאפים הכי טובים בעיר. אין מקום לשבת אבל היא צמודה לפארק קטן עם ספסלים, גם בה יש תור (מאפיין מסוים של המקומות שאוהבות, מאד פולני מצידנו) אבל הוא תמיד שמח כזה ומלא בא.נשים שבא לנו להיות חברות שלהן. מאפה הדגל הוא לחם ארוך עם שפיצים, תזהו כשתראו, והמאפה המתוק החביב עלינו, שתמיד חוזרות אליו, הוא מאפה התפוחים. בד"כ אנחנו חולקות מתוקים, במקרה הזה כל אחת קונה לעצמה (את אותו מאפה.. ). 

מרוב שאני אוהבת לאכול במסעדות, אני שוכחת לצלם (וגם מודה שמביך אותי לצלם אוכל, כנראה עניין של דור). אז במקום תמונה של המסעדה תסתפקו באומנות רחוב המצוינת הזאת, של אמן מקומי שממלא את העיר בצוללן הזה. בת הים שהוא מחזיק הפעם היא הסמל של העיר, ויש מלא אגדות עליה, בת הים הלוחמת. למסעדה הזאת, שאת השם שלה אני לא יודעת להגות, אנחנו חוזרות שוב ושוב. היא מגישה אוכל פולני אבל עם חידושים. יש פה לא מעט מסעדות מהז'אנר הזה שמערבב לוקליות עם עכשוויות. בכלל הסיפור של האוכל והגאווה המקומית מעניין כאן ומתקשר לכל הסיפור של פטריוטיות שנראה שפחות קשורה כאן לשנאת זרים ויותר לבניית גאווה אחרי דורות של כיבוש. הממלצה שלי - ההרינג ומנת הסלק עם הלבנה. 

התמונה הזאת של סבא שלי (עומד מצד ימין) עם חבריו היפים, מוצגת במוזיאון הקווירי בוורשה. לא אכנס כאן לפרטים של איך זה קרה, אבל זה מרגש ומשמח אותי מאד. באותו טבלט מוצגת גם סבתא רבה שלי עם חברה. התמונות נמצאות במוזיאון לא כי אני יודעת מה היתה הזהות המינית שלהם, אלא יותר כדי למלא חורים  בהיסטוריה המחוקה שלנו, גם אם זה מילוי דמיוני. 

המוזיאון הקווירי הוא הראשון בפולין וכמעט היחיד בכל אירופה, עם מוצגים מרתקים מאז המאה השש עשרה ועד היום. הוא פתוח בינתיים רק בימים ושעות ספורים אז שימו לב. יש גם הדרכות לפעמים באנגלית, ממליצה מאד! 

 פארק מהמם שמצאנו ממש במקרה. בפראגה, השכונה שמעבר לנהר הויסלה. הוא לא גדול מדי אבל גם לא קטן, והוא צנוע וטבע פראי ממש במידה.