top of page

פסקה אחרונה של פרק ראשון





שתיים בלילה שעון איטליה, עוד שעה קמות ונוסעות לשדה בדרך חזרה לארץ.

המחירים המטורפים של טיסות ישירות מלונדון בעונה הזאת דחפו אותנו לטיסת קונקשיין עם עצירה של יום בברגאמו, עיר קטנה ליד מילאנו, עשר דקות מהשדה. החלטה משוגעת מבחינת שעות שינה והכפלת החלקים הפחות מלהיבים של תורים ובידוקים ולחצים (ונחיתה בבום מלחיץ במיוחד), אבל גם נחמדה כי כל טיסה היא יותר קצרה וגם ברגאמו ממש מקסימה ומתאימה יופי לחצי יום שוטטות, כי באמת היה חסר לנו חו"ל.


אז אחרי שלושה חודשים פחות עשרה ימים, תשעה בתים ועוד כמה חדרים של אכסניות בין לבין כשהיה צריך, שמונה כלבים וארבע חתולות, אנחנו מגיעות לארץ לתקופה לא קצרה בזמן המזהיר של הקיץ. אולי בעתיד תכנוני הזמנים שלנו יהיו יותר אינטילגנטים ותואמי מציאות. זמן מצוין לסיכומים והסקת מסקנות ומחיאות כפיים סוערות ליעד הראשון שלנו UK הנהדרת, הירוקה, עם המזג אוויר המושלם בחודש מאי, עם הנהרות והתעלות והפרחים והעצים הענקיים. עם לונדון שהתגלתה כלונה פארק מטורף, ברגע שיוצאות מהמרכז לכיוון דרום. פסטיבל מוזיקה סטייל אינדינגב בפארק הקרוב לבית שבזכות השוטטות שלי בסביבת הבית (בזמן שעדי עבדה בחריצות) גיליתי את קיומו, אינסוף שכונות חדשות לחקור וטעמים לטעום וא.נשים להתפעל מהטעם שלהם.


  1. חשבתי שאני אתעורר באמצע הלילה ולא אדע איפה אני. זה לא קרה.

  2. מה שכן קרה זה שנהייתי בת אדם שאוהבת לצאת מהבית, שהולכת מלא, אבל מלא. גם עם הכלבים אבל גם בכלל, כי הרי יש כל הזמן דברים חדשים לראות.

  3. שמענו המון המון מוזיקה חדשה, חלקה מדהימה וחלקה קצת פחות (ראו פוסטים קודמים). המדינה הזאת היא גן עדן לחובבי מוזיקה. היו בפסטיבל כל כך הרבה בני גילנו, לא מובן מאליו. בשבת בערב הלכנו להסתובב בפקהאם, השכונה הכי הייפית עכשיו בלונדון, ונתקלנו בהופעת ג'אז בתוך פיצריה, שילוב מושלם אם תשאלו אותי.

  4. גיליתי שאני חובבת פרחים. לא בקטע של לדעת את השמות שלהם, חס ושלום, יותר בקטע של לקנות לעצמי מזמרה קטנה, להסתובב איתה בכיס בזמן הטיולים עם הכלבות. בהתחלה חששתי שמישהו יגיד לי לא לקטוף, ואז הבנתי שיש כזה שפע שזאת לא באמת בעיה (שלא לדבר על זה שהאנגלים הם לא מהסוג שאומר משהו). בלונדון כבר לא העזתי, למרות ששיחי הורדים המדהימים שממלאים את החצרות בשכונה שגרנו גלשו אל הרחוב וברור שלא היו מתנגדים לגיזום קל.

  5. חיינו מאד בהווה וקצת בעתיד, פחות בעבר. תמיד היה קשה להיפרד מהחיות, מי יותר מי פחות, אבל אחרי יום יומיים כבר שכחנו והיינו בבית ובחיות הבאות. זה גם יפה, אבל גם קצת עצוב.


טוב, נראה לי מספיק תובנות לפעם אחת, וגם אולי עדיף שאנסה לתפוס איזה תנומה קלה לפני שתיכף קמות. עוד רגע ניפגש בארץ, בהופעות - יהוא ירון (מחר!), רונה קינן בשבת, הילה רוח שבוע הבא, אביב גדג' שבוע אחרי. בין לבין הדייק מארצ' בשישי בבוקר, הכנס לזכרו של גבריאל בלחסן בשבוע אחרי, והסרט על ענבל פרלמוטר באותו יום בערב. אה, וכמובן ההופעה שלי! ב 21.6 בשמונה בערב בלבונטין, בואו!


פינת ההמלצות -

אוורולים של Lucy @ Yak - אוורולים מהממים, שבאזורים ואוכלוסיות מסוימות באנגליה הפכו למותג שאין יום שיוצאות לרחוב ולא רואות מישהי לובשת - כאן

גרייסון פרי - מסתבר שהוא שם דבר באנגליה, כולל פרסים גדולים ותוכניות טלוויזיה מסקרנות. אני גיליתי אותו כי ספר על התקופה המוקדמת שלו בלט לי על מדף ספרים באוקספורד היפה. קניתי כי לא עמדתי בפיתוי (למרות שספרים כבדים זה הכי 'לא לא' שיש) ואני כבר יודעת ללכת עם האינטואיציה שלי. הוא פתח לי את הראש ונתן לי כיוונים, ובתור אמן שקרמיקה היא המדיום שבו הוא יוצר, וקוויר, אני מוצאת בו השראה גדולה ואני חושבת שכבר ראיתי כל ראיון שנעשה איתו ביוטיוב, כדאי לכם גם. עכשיו אני קוראת ספר (כן, קניתי עוד אחד, אבל זה דק וקל) שהוא כתב על גבריות. אין אתר או אינסטגרם לקשר אליהם אז פשוט תגגלו - Grayson Perry.

ג'ון גרנט - לא קשור לאנגליה, אבל ללא ספק אחד היוצרים שליוו את החודשים האלה באוזניות שלי. תודה לשני פלג שהכירה לי אותו - John Grant


סיכמתי במפה אחת את כל המקומות שאהבתי ואהבנו ברחבי UK. זה הקישור



לא יכולתי לקטוף את הפרחים בלונדון, אז לא הפסקתי לצלם (בטלפון הפעם, בדרך למעדניה, תוך התעלמות ממבטי העוברות והשבות


Comments


bottom of page