אחד הזכרונות החזקים שלי מהפעם הראשונה שהיתה באנגליה, לפני אי אילו שנים, כשאני הייתי בת 23 ולקחתי את האח הצעיר שלי לטיול בר מצווה, היא האוכל. החוויה הזאת שנכנסים למסעדה שנראית ממש חמודה, והאוכל נראה טוב, והמחירים בשמיים - ואחרי ביס אחד את מבינה שאוי ואבוי, איך מישהו יכול לאכול את זה בכלל.
מאז הרבה ימים עברו, והרבה ביקורים, גם אני למדתי מה ואיפה, וגם ההיפסטרים עשו עבודה יותר טובה מהאימפריליזם והצליחו להביא לכאן אוכל טוב.
אז קודם כל לונדון כמובן היא משהו אחר, מאד קל למצוא אוכל טוב ואפילו מצוין. בסבב הקודם כאן, אחרי שלושה חודשים מחוץ ללונדון, נכנסתי לאיזה בית קפה בדרום העיר שנראה לי חמוד, והזמנתי מאפה ירקות. היה כל כך טעים והייתי כל כך המומה מהחוויה, שאמרתי למלצר איזה שלוש פעמים איזה טעים איזה טעים.
אבל גם מחוץ ללונדון, כשיודעים לחפש נכון, אז אפשר למצוא.
אז במקום פאבים, בתי קפה. קודם כל בבתי קפה הרבה פעמים יש טוסט גבינה, ועם טוסט גבינה מאד קשה ליפול. בעיקר שאנחנו משתדלות להימנע מפחממות בחצי שנה האחרונה, מה שמעצים את הטעם הטוב שלהן.
חוץ מזה גילינו את המושג החדש של חנות יין. לא כאלה שרק מוכרים בה יינות, אלא מהסוג שאפשר גם לשבת ולאכול משהו. היו לנו כמה ניסיונות מאד מוצלחים, למשל lola בלמינגטון ספא, שכבר כתבתי עליהם כבר.
עוד גילוי שלקח לנו כמה שנים לגלות, הוא הקינוח הכי טוב, ולא רק בסטנדרטים של כאן - סטיקי טופי פודינג. בגלל שפודינג לא מדבר אלינו (בעיקר לא לעדי) אף פעם לא ניסינו, עד שחבר גילה לנו (תודה יובל טופר) שפודינג זה בכלל קינוח ושממש כדאי לנו לנסות. אז הפעם הראשונה היתה ליד הבית של יובל בהבדן ברידג, בבית קפה הכי שווה שם - Mooch4. זאת עוגה שעשויה מתמרים אבל ממש אי אפשר לנחש, ויש לה רוטב מדהים ויש אותה חוץ מבבתי קפה גם בפאבים, שהרבה פעמים זאת ממש הצלה. יש אפילו מתכון ממש מוצלח של אפרת מאז מה את עושה כל היום - כאן.
עיקר התובנות שלי הן לגבי מה קונות הביתה, כי תכלס להכין לבד זה הכי בטוח. סופר זאת חיה שאני מנסה להימנע ממנה, אבל בחו"ל זאת הרבה פעמים הרפתקה מוצלחת, בכל זאת מוצרים שלא מכירות, אריזות יפות ושפע. אני מעדיפה תמיד את הביוקר, עדי את המבצעים, וככה זה מתאזן. בכל מקרה שתינו מעדיפות ירקנים, חנויות אורגניות וכשיש מזל ובנמצא - משלוח של ארגז ירקות. בסוף זה יוצא הכי טעים, הכי משתלם והכי סביבתי חברתי תומך בעסקים קטנים.
אני אפסיק לדבר ואתחיל להמליץ -
יוגורט יווני 10%
גבינת פטה יוונית (משפרת כל סלט, זה מועיל ונחוץ כשהירקות פחות נהדרים)
שמן זית - גם בסופרים יש שמן זית סביר, במעדניות וחנויות אורגניות אפשר למצוא שמנים ממש טובים. אנחנו מסתובבות עם השמן שלנו, גם כי מחסלות כמויות ולא נעים לגמור למארחים שלנו את השמן, וגם כי לא סומכות על הטעם של אף אחד אחר.
תבלינים - אני הולכת שבי אחרי קופסאות יפות, אז בסבב הזה יש לנו פפריקה מעושנת ועוד תבלין שאמור להיות לדגים אבל בעצם מתאים להכל.
חרדל - גם במכולות הקטנות וגם בסופרים הכי סטנדרטים אפשר למצוא פה חרדל ממש נהדר.
גבינות - וואי וואי הגבינות השמנות הנהדרות. באמת אפשר למצוא הכל, גם מיובאות במחיר שפוי יחסית וגם מקומיות (מה שאנחנו מעדיפות). שתי הגבינות כאן שאני הכי אוהבת וקונה בכל פעם שנקלעת לחנות גבינות (אגב, שכחתי לכתוב על זה, אבל חנויות גבינות זה להיט, בד"כ יש גם מוצרי מעדניה אחרים ואווירה של שפע ויוקרה שאני מכורה אליה) - BARON BIGOD והגבינות של SNOWDONIA, בעיקר השחורה.
פירות יער - טוב, זה קצת ברור אבל אי אפשר שלא להגיד
גלידות - נהייתה באנגליה איזה אובססיה לגלידות איכותיות, רוב הפעמים שניסינו זה הוכיח את עצמו כמוצלח.
לחמים - לא בסופר!! אבל במאפיות כבר יש לחם ממש ברמה שאנחנו רגילות אליה בארץ.
בירות - זה גם ברור, אבל כן חשוב לי להגיד שיש הרבה בירות מקומיות טובות. בויילס במכולת הכפרית הקטנה מצאנו בירה מעולה שמכינים במבשלת בירה בכפר.
לסיכום, איך אפשר בלי - שתי המלצות לאיפה שאנחנו נמצאות עכשיו - Barnes, London (שכונה בדרום מערב העיר). אם במקרה נקלעים לאזור -
בית קפה - FEAST - כנסו לאתר, הציור שמופיע הוא הציור קיר בבית הקפה. הוא של אמנית ממש מדהימה - Sophie Glover
פיצה - Base Face - ממש מוצלחת, גם טעימה וגם מאד שכונתית עצמאית נעימה ונחמדה.
חוץ מזה יש בשכונה חנות אורגנית נהדרת, וקולנוע קטן שלצערנו עד שהחלטנו שרוצות ללכת, כבר לא היו כרטיסים. לוקח קצת זמן להגיע לעיר, אבל ירוק ונחמד כאן מאד.
